פקרי נ' מייסטר הבשר בע"מ ואח'

החלטה

1.בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 14.3.13, בגדרו התקבלה תביעת המשיב כנגד המבקשות ונקבע שעל המבקשות לפצות את המשיב בגין נזקיו שנגרמו לו עקב שתי תאונות עבודה, ע"י תשלום סך 264,120 ₪, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד.

2.המשיב הגיש לבית המשפט תביעת נזקי גוף, בגדרה טען כי בשל רשלנותה של הנתבעת מס' 1 נגרמו לו שתי תאונות; הראשונה ביום 6.2.05 והשנייה ביום 3.5.09 וכתוצאה מהן נגרמו לו נזקי גוף.

3.פסק הדין ניתן לאחר שבהחלטתי מיום 17.2.13 הוריתי כי המשיב יגיש תצהיר לאימות טענותיו, כמצוות תקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984.

4.בבקשה לביטול פסק דין שהגישו המבקשות – הנתבעות, טוענות הן כי ביום 5.3.13 התקבל התיק במשרד ב"כ המבקשות, לאחר שהועבר אליה מהמבטחת – המבקשת מס' 2. לטענת המבקשות, עוד באותו יום שיגרה ב"כ המבקשות באמצעות מזכירתה, מכתב לב"כ התובע המודיע לו על קבלת הייצוג ומבקש הסכמתו לאורכה בת 60 יום להגשת כתב הגנה. לטענת המבקשות, הגם שהמכתב לא נענה, בטעות נרשם כי הארכה ניתנה, כאשר מקור הטעות נבע מבלבול בין תיק זה לתיק אחר שמנוהל ע"י משרד ב"כ המבקשות.

5.באשר לסיכויי ההגנה, טוענות המבקשות כי בפיהן טענות הגנה ראויות ובכלל זה טענת התיישנות או שיהוי שגרם לנזק ראייתי וכן טענות לעניין שיעור הנזקים הנטענים, המוגזם לשיטתן של המבקשות ואינו מעוגן בחוות דעת רפואית, כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי.

6.המשיב הגיש תגובה, במסגרתה עמד הוא על ההתכתבויות בין בא כוחו לבין המבקשת מס' 2, כאשר הוא מפנה להסכמתו להאריך כל פעם מחדש את המועד להגשת כתב הגנה. המשיב טוען כי הוא הגיש בקשתו למתן פסק דין ביום 13.2.13, לאחר שניתנו מספר רב של אורכות להגשת כתב ההגנה, (שלפי האחרונה בהן, היה על המבקשות להגיש כתב הגנתן עד ליום 10.2.13) ולאחר שהמבקשות לא הציעו כל הצעה לסילוק התביעה.

7.המבקשות הגישו תשובה לתגובה ובגדרה חזרו על טענותיהן בבקשה.

8.אין חולקין כי הבקשה לביטול פסק דין שלפניי היא בקשה הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, מאחר ואין מחלוקת כי כתב התביעה הומצא כדין והמבקשות לא הגישו את הגנתן במועד.

9.בבקשה כגון דא, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: הראשונה היא סיבת המחדל והאחרת היא סיכויי הגנתן של המבקשות.

10.באשר לסיבת המחדל, לא מצאתי כי מדובר בזלזול כלפי בית המשפט; אכן התבקשו מספר רב של אורכות להגשת כתב ההגנה, כאשר היה ברור לאורך כל הדרך כי המבקשות אינן זונחות את הגנתן. מדובר, אפוא, בטעות משרדית שגרמה לאי הגשת כתב ההגנה שאינה מלמדת על זלזול בבית המשפט ועל כן יש לעבור לבדיקת השאלה השנייה- והיא שאלת סיכויי ההצלחה.

11.באשר לשאלה השנייה- שאלת סיכויי ההצלחה בהגנה, שהיא השאלה החשובה בענייננו (ראו: א' גורן בספרו הנ"ל בעמ' 373; ע"א 64/53 יששכר כהן נ' שלום יצחק פד"י ח 395; רע"א 9565/09 ‏ ‏ רינה מרגוליס נ' איגור גנץ (טרם פורסמה, ניתנה 10.08.10)373), מצאתי כי למבקשת סיכויים להצליח. המבקשות כופרות באירועים הנטענים ואף טוענות כי נגרם להן נזק ראייתי בשל שיהוי בהגשת התביעה, למצער ככל שהדבר נוגע לתאונה הראשונה משנת 2005. בנוסף, כידוע נזק לעולם שנוי במחלוקת ואף בעניין זה, כאשר לא צורפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית, מצאתי כי למבקשות סיכויי הגנה בשאלת שיעור הנזק.

12.הבקשה מתקבלת, אפוא, ופסק הדין מבוטל. כתב ההגנה יוגש לתיק בית המשפט תוך 20 יום מהיום.

13.נוכח מחדלי המבקשות, אני מחייב את המבקשות, ביחד ולחוד, לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 750 ₪.

14.לאחר הגשת כתב ההגנה, ינותב התיק ע"י מחלקת המנ"ת.

15.המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"ג, 30 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.